יש מחלה שקטה שהורגת עסקים בישראל. היא לא רגולציה והיא לא המצב הביטחוני. קוראים לה התמכרות לדאטה. אנחנו חיים בעידן שבו כל קליק מדיד וכל פעולה מתועדת. זה נשמע נהדר על הנייר. בפועל, זה יוצר כאוס.

אנחנו בטוחים שאם רק תהיה לנו עוד טבלה אחת, עוד גרף צבעוני, נדע לפצח את השיטה. אבל האמת היא הפוכה. כשאתם מנסים למדוד הכל, אתם לא רואים כלום. במקום לקבל בהירות, אתם מקבלים רעש לבן.

חגי קריור מ-Teddy Marketing שם את זה על השולחן בפרק האחרון אצלנו. הוא רואה חברות שנכנסות לאובססיה של דאטה. הן רוצות למדוד כל נשימה של הלקוח. התוצאה? הן טובעות בים של מספרים ושוכחות את המהות.

המחיר היקר של עודף מידע

הבעיה היא לא המידע עצמו. הבעיה היא היכולת האנושית לעבד אותו. כשמסתכלים על יותר מדי נתונים, המוח שלנו עובר למצב של שיתוק. קוראים לזה Analysis Paralysis. במקום לקבל החלטה, אנחנו מבקשים עוד דוח.

תהליך נכון של מדידת נתונים לא אמור לספק לכם תירוצים לדחיינות. הוא אמור לספק תשובות. חגי אומר את זה חד וחלק: הוא יודע מראש שחברות שאוספות יותר מדי דאטה לא יעשו איתה כלום. הן פשוט יבהו במספרים.

בסופו של יום, ניהול עסק זה לא תחרות למי יש את הלוח בקרה הכי מרשים. זה עניין של קבלת החלטות מהירה בתנאי אי וודאות. אם הנתונים שלכם לא גורמים לכם לזוז, הם מיותרים.

לדעת בשנייה אם אתם מרוויחים

המטרה של הדאטה היא אחת: פוקוס. אתם צריכים לדעת בשבריר שנייה אם אתם בכיוון או לא. האם הפעילות שלכם מייצרת כסף או שורפת כסף. זה הכל.

כשאתם בונים אסטרטגיה עסקית, אתם חייבים לזהות את הנתונים הקריטיים באמת. אלה שיגידו לכם אם הדופק של העסק סדיר. כל השאר זה רעשי רקע שמפריעים לכם לראות את המציאות.

אם לוקח לכם יותר משתי דקות להבין מדוח האקסל שלכם אם החודש היה רווחי, יש לכם בעיה במערך של מדידת נתונים. המידע צריך להגיע מהר. התיקון יבוא אחר כך, אבל קודם כל צריך דיאגנוזה מיידית.

עיוורון המידע החדש

זה נשמע מוזר, אבל לפעמים עיוורון נובע דווקא מכך שיש יותר מדי אור. כשמציפים אתכם בנתונים, אתם לא רואים את היער. אתם רואים רק עצים בודדים ושוליים. חגי קורא לזה “עיוורון מידע”.

כדי להימנע מזה, צריך אומץ. האומץ להתעלם. האומץ להגיד “זה לא מעניין אותי כרגע”. להתמקד רק בנתוני תמחור ורווחיות שמשפיעים על חשבון הבנק מחר בבוקר. אנחנו ב-Studio Pro רואים את זה כל הזמן: המנהלים הטובים ביותר הם אלה שיודעים לסנן, לא אלה שיודעים לאגור.

החוכמה היא לא למדוד יותר. החוכמה היא למדוד את הדבר הנכון. תתפקסו על מה שחשוב באמת. כל השאר יכול לחכות.

השורה התחתונה: תבחרו שלושה מדדים קריטיים שקובעים אם העסק חי או מת, ותתעלמו מכל השאר עד שתייצבו את הספינה.

לעוד תכנים עם ערך מיידי עקבו אחרינו.